The Hebrew word מת means dying and the word למות means to die. Today, Guy teaches us to use these words to mean 'cool' and 'happy.'

As usual, prepositions must rear their ugly head. But don’t worry, we’re stronger!

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Lamoot – To die – למות

“Ata chayav lamoot alai” – You must go crazy about me – אתה חייב למות עליי

“Ani meta aleyhem” – I am crazy about them – אני מתה עליהם

Ani meta al shokolad – I am crazy about chocolate – אני מתה על שוקולד

Hu met mi-sartan – He died of cancer – הוא מת מסרטן

“Hayom kvar lo metim me-ahava” – Today people don’t die over love – היום כבר לא מתים מאהבה

Lamoot mi-tschok – To die of laughter – למות מצחוק

Lamoot mi-shiamoom – To die of boredom – למות משעמום

Hu met mi-pachad – He’s really scared – הוא מת מפחד

Ani met me-raav – I am really hungry – אני מת מרעב

Ani raev met – I’m dead hungry – אני רעב מת

Ani ayef met – I am really tired – אני עייף מת

Ani holé met – I am really sick – אני חולה מת

Ani meta mi-ze – I cannot stand it – אני מתה מזה

Ani meta le-croissant – I am dying for a croissant right now – אני מתה לקרואסון

“Ani met lirot ota ha-laila” – I am dying to see her tonight – אני מת לראות אותה הלילה

Hi meta al shokolad – She’s crazy about chocolate – היא מתה על שוקולד

Hi meta mi-shokolad – She died of too much chocolate – היא מתה משוקולד

Hi meta le-shokolad – She’s got this urge to have some chocolate – היא מתה לשוקולד

Hi meta le’echol shokolad – She really feels like eating chocolate – היא מתה לאכול שוקולד

“Mateti le-shokolad” – I was dying for chocolate – מתתי לשוקולד

Hayita met – You wish – היית מת

Ani met/meta – I cannot believe it – אני מת/מתה

Ta’im mavet – Hysterically delicious – טעים מוות

Yafé mavet – Amazingly handsome – יפה מוות

Playlist and Clips:

Chamsa – Hayav Lamoot Alay (lyrics)

Boaz Sharabi – Etsli Ha-kol Beseder (lyrics)

Arik Einstein – Ha-or Ba-katse (lyrics)

Lahakat Pikud Ha-darom – Ani Met (lyrics)

Subliminal – Eize Seret (lyrics)

The word רועד means shivering, shaking, and in this episode Guy explains its meaning and usage. Along the way we learn to say earthquake, and vibrato.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Roed – Trembling, shivering – רועד

Kshe-tsiltsalt ra’ad kolech – When you called your voice trembled – כשצלצלת רעד קולך

Ha-kol shelach ra’ad – Your voice was trembling – הקול שלך רעד

Lir’od me-rov hitragshoot – To tremble out of excitement – לרעוד מרוב התרגשות

Roed mi-pahad – Trembling from fear – רועד מפחד

Roed me-ha-mivchan – Trembling from the exam – רועד מהמבחן

Ra’ad – Shivering, trembling – רעד

Re’ida – Shivering – רעידה

Re’idot / ra’ad ba-yadayim – Shivering in the hands – רעידות / רעד בידיים

Re’idat adama – Earthquake – רעידת אדמה

“Al titnu la litpos etchem lo muchanim” – Don’t let it catch you unprepared – אל תתנו לה לתפוס אתכם לא מוכנים

Re’idot mishneh – Aftershocks – רעידות משנה

Har’ada – Vibrating, shaking – הרעדה

Lehar’id – To vibrate – להרעיד

Dai lehar’id et ha-shulchan – Stop rocking the table – די להרעיד את השולחן

Avar bi ra’ad – A chill ran down your spine – עבר בי רעד

Playlist and Clips:

Nurit Galron – Kshe-tsiltsalt ra’ad kolech (lyrics)

How not to tremble before public speaking

Benny Amdursky – Ha-na’ara me-ipanema (lyrics)

Re’idat adama

Vibrato – Har’ada

One of your friends or colleagues is talking your ear off – blabbering, nagging, or over analyzing. In Hebrew, you would kindly ask that person to stop being a ‘hafran,’ or literally, ‘digger.’ Guy explains how and when to use this illustrative slang.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Hofer, hoferet – Digging, excavating, talk a lot – חופר, חופרת

Lahpor (lahfor) – To dig, to talk a lot – לחפור

Lahpor bor – To dig a hole – לחפור בור

“Hi lo mafsika lahfor li” – She wouldn’t stop talking to me – היא לא מפסיקה לחפור לי

“Tagidu la, giveret, at hoferet, kol ha-zman medaberet” – Tell her, mam, you keep talking all the time – תגידו לה, גברת, את חופרת, כל הזמן מדברת

“Ma ata hofer?” – Why do you keep talking, overanalyzing? – מה אתה חופר

Dai lahfor – Enough talking and talking – די לחפור

Dai lahfor li – Stop blabbering – די לחפור לי

Hafarti? – Did I talk too much? – חפרתי

Hafira, hafirot – Excavation, excavations – חפירות

Hafira Archi’ologit – An archaeological excavation – חפירה ארכיאולוגית

Hafran, hafranit (hafrawi) – Someone who obsessively, never stops talking – חפרן, חפרנית

Hafarperet – Mole, double agent – חפרפרת

Playlist and Clips:

E-Z – Kolboinikit (lyrics)

Shai Yom Tov – At Hoferet

Hafira Archi’ologit

Hafran (monologue)

This week, we dedicate the show to Paris and France, as a tribute to our French friends who are going through a difficult time.

Many Israelis don’t even know that some of the famous songs they enjoy humming are actually French songs translated into Hebrew – so we sample some of those.

Guy Sharett also teaches us some new words like ga’agu’a – ‘longing.’ A tout de suite!

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Kita hei – 5th grade – כיתה ה

Dimdumim – Twilight – דמדומים

Erev – Evening – ערב

Ma’arav – West – מערב

“Im ha-zman ha-kol cholef” – With the time, everything is passing – עם הזמן הכל חולף

Hazman cholef – Time is passing by – הזמן חולף

Lachlof al pnei mishehu – Pass by someone (without noticing) – לחלוף על פני מישהו

“Ahava bat esrim” – A 20 year old love – אהבה בת עשרים

“Yafa sheli” – My darling – יפה שלי

Bat arba – Four years old (f.) – בת ארבע

“Im kol kach tov li po, az lama shuv, ani bocha umishtagat?” – If it’s so good for me here, how come I am crying and going crazy? – אם כל כך טוב לי פה, אז למה שוב אני בוכה ומתגעגעת

Lehitga’age’ah – To miss someone/something – להתגעגע

Ga’agu’a – Longing, missing – געגוע

Herut – Freedom – חירות

Playlist and Clips:

Yves Montand – Sous le ciel de Paris

The Jerusalem Orchestra East West – Dimduim

Aviv Geffen – Ve’im Ha-zman (lyrics)

Léo Ferré – Avec le temps

Yossi Banai – Ahava Bat Esrim (lyrics)

Jacques Brel – La chanson des vieux amants

Yael Naim – Paris (lyrics)

George Moustaki – Ma Liberté

Chava Alberstein – At Cheruti (lyrics)

Ep. 52 about erev, maghreb, HEB

The Hebrew word רעל means poison. Its root provides us with interesting words related to the military and to bosses, some of whom make our work environments toxic.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Ra’al – Poison – רעל

Re’alim – Poisons – רעלים

Ra’al neged achbarim – Mouse poison – רעל נגד עכברים

Ra’al neged chuldot – Poison against rats – רעל נגד חולדות

Nikuy re’alim – Detoxification – ניקוי רעלים

Sadnat nikuy re’alim – Detox workshop – סדנת ניקוי רעלים

Raalan – Toxin – רעלן

Noged ra’alanim – Neutralizes toxins – נוגד רעלנים

Ru’ach ha-lechima, Rahal – The fighting spirit – רוח הלחימה, רה”ל

“Ani rotse lir’ot raal ba-einayim” – I want to see in your eyes the enthusiasm to fight – אני רוצה לראות רעל בעיניים

Ra’il – Toxic – רעיל

Homarim re’ilim – Toxic, poisonous substances – חומרים רעילים

Svivat avoda re’ila – Toxic work environment – סביבת עבודה רעילה

Avira re’ila ba-avoda – Toxic atmosphere at work – אווירה רעילה בעבודה

Ma’arechet yechasim re’ila – Toxic relationship – מערכת יחסים רעילה

Benadam ra’il – Toxic person – בנאדם רעיל

“Hashash she-ha-iranim yenasoo lehar’il et mekorot ha-mayim be-israel” – Fear that the Iranians will try to poison water sources in Israel – חשש שהאיראנים ינסו להרעיל את מקורות המים בישראל

Lehar’il mishehu – To poison someone – להרעיל מישהו

Lehar’il et ha-avira – To poison the social atmosphere – להרעיל את האווירה

Har’ala – Poisoning – הרעלה

Har’alat mazon – Food poisoning – הרעלת מזון

Hu hur’al – He was poisoned – הוא הורעל

Tapu’ach mur’al – Poisoned apple – תפוח מורעל

Hayal mur’al – A soldier who is excited about army life – חייל מורעל

Mur’al al ha-tsava – Obsessed with military – מורעל על הצבא

Playlist and Clips:

Or Litman – Ra’al (lyrics)

Nikuy re’alim

Lehar’il et ha-mayim

Omer Moskovich – Lo Zman Tov (lyrics)

Lahakat Ha-nachal – Haver sheli mur’al al Ha-tsava

The Hebrew word אירוע means an event, most often a happy event, like a wedding or bar/bat mitzvah. But its usage has changed lately. Guy explains.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Eru’ah yeri – Shooting – אירוע ירי

Eru’ah dkira – Stabbing – אירוע דקירה

Eru’ah mitgalgel – Developing event – אירוע מתגלגל

“Yesh li eru’ah” – I have an event (wedding, bar/bat mitzvah) – יש לי אירוע

“Slicha, atem osim eru’im?”- Do you do events? – סליחה, אתם עושים אירועים

“Wai, yesh li maleh eru’im ha-hodesh” – Oh no, I have many events this month – וואי, יש לי מלא אירועים החודש

Bein avodot – Between jobs – בין עבודות

Eru’ah hevra – Company event – אירוע חברה

“Le-hazmanat eru’im” – To book an event – להזמנת אירועים

Eru’ah hokara – Tribute – אירוע הוקרה

“Eru’ah hokara le-tsivtey hachinuch shel ha-ir bat yam” – A tribute to the teachers and educators of the city of bat yam – אירוע הוקרה לצוותי החינוך של העיר בת ים

Erua hokara le-mishehu – Tribute to someone – אירוע הוקרה למישהו

Eru’ah be-hafrada / eru’ah nifrad – An event with separation between men and women – אירוע בהפרדה / אירוע נפרד

“Ani nichnas la-eru’ah” – I am getting into this – אני נכנס לאירוע

“Ze lo ha-eru’ah” – It’s not the same – זה לא האירוע

“Ze eru’ah acher / shoneh” – It’s a different thing altogether – זה אירוע אחר/שונה

“Ani ba-eru’ah”- I am on the case – אני באירוע

Playlist and Clips:

Shuli Rand – Eru’ah Mitgalgel (lyrics)

Eru’a hokara – Tribute

Eru’ah be-hafrada

“Ani nichnas la-er’ua”

Kama lehavi – The event gift calculator

Ep. no. 103 about dkira, stabbing

Ep. no. 220 about ‘yesh li eru’ah’ HEB

Ep. no. 243 about eru’ah be-hafrada HEB

The Hebrew word פרסס is what you’d use in a sentence to ask a driver to make a U-turn. But what does it mean in slang? Guy explains.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Pniya, pniyot – Turn, turns – פנייה, פניות

Pniya yamina/smola – Right/left turn – פנייה ימינה/שמאלה

Pniyat parsa – U-turn – פניית פרסה

“Ata yachol la’asot po parsa vaksha?” – Could you please make a u-turn here? – אתה יכול לעשות פה פרסה (ב)בקשה

Ve-ein eich lefarses – There’s no way to make a u-turn – ואין איך לפרסס

Parses – Make a u-turn (Imp., m.) – פרסס

Pniya rishona yamina – First turn, take a right – פנייה ראשונה ימינה

Pniya shniya smola – Second turn, take a left – פנייה שנייה שמאלה

Sim/simi lev, ba-rehov ha-rishon ein lach pniya yamina – Pay attention, on the first turn you’re not allowed to enter from that direction – שים/שימי לב, ברחוב הראשון איך לך פנייה ימינה

Tifneh/Tifni ba-pniya ha-shniya – Make a turn on the following street – תפנה/תפני בפנייה השנייה

“Oy, paniti ba-pniya ha-lo nechona’” – Oh no, I took the wrong turn – אוי, פניתי בפנייה הלא נכונה

Pniya la-bituach ha-leumi – Contacting social security – פנייה לביטוח הלאומי

Pniya le-rashoot ha-misim – Contacting the tax authority – פנייה לרשות המיסים

Pniya la-iriya – Contacting the municipality – פנייה לעירייה

Pniya le-rav – Contacting a rabbi – פנייה לרב

Pniya mekoovenet – Online inquiry – פנייה מקוונת

“Me-ha-yom, kol rofe yachol letapel be-ofen mekoovan bifniyot ha-metoopalim” – As of today, every doctor can handle online inquiries of his or her patients – מהיום, כל רופא יכול לטפל באופן מקוון בפניות המטופלים

“Yoter mi-95 elef pniyot kvar tooploo” – More than 95 thousand pniyot have already been taken care of – יותר מ-95 אלף פניות כבר טופלו

“Kibalti mabool shel pniyot” – I was inundated with calls or messages – קיבלתי מבול של פניות

Lifnyot, bakru ba-atar shelanu – For inquiries head over to our website – לפניות, בקרו באתר שלנו

Pniyot ha-tsiboor – Public inquiries – פניות הציבור

Netool/netoolat pniyot – Impartial, unbiased – נטול/נטולת פניות

Eshet/Ish tsiboor netoolat/netool pniyot – An impartial, even-handed official – אשת/איש ציבור נטולת/נטול פניות

Playlist and Clips:

Pniyot yamina

Pniyat parsa

Hanan Ben-Ari – Hoots mi-kadoregel (lyrics)

Alis – Parses (lyrics)

Pniya mekoovenet