The Hebrew word מת means dying and the word למות means to die. Today, Guy teaches us to use these words to mean 'cool' and 'happy.'

As usual, prepositions must rear their ugly head. But don’t worry, we’re stronger!

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Lamoot – To die – למות

“Ata chayav lamoot alai” – You must go crazy about me – אתה חייב למות עליי

“Ani meta aleyhem” – I am crazy about them – אני מתה עליהם

Ani meta al shokolad – I am crazy about chocolate – אני מתה על שוקולד

Hu met mi-sartan – He died of cancer – הוא מת מסרטן

“Hayom kvar lo metim me-ahava” – Today people don’t die over love – היום כבר לא מתים מאהבה

Lamoot mi-tschok – To die of laughter – למות מצחוק

Lamoot mi-shiamoom – To die of boredom – למות משעמום

Hu met mi-pachad – He’s really scared – הוא מת מפחד

Ani met me-raav – I am really hungry – אני מת מרעב

Ani raev met – I’m dead hungry – אני רעב מת

Ani ayef met – I am really tired – אני עייף מת

Ani holé met – I am really sick – אני חולה מת

Ani meta mi-ze – I cannot stand it – אני מתה מזה

Ani meta le-croissant – I am dying for a croissant right now – אני מתה לקרואסון

“Ani met lirot ota ha-laila” – I am dying to see her tonight – אני מת לראות אותה הלילה

Hi meta al shokolad – She’s crazy about chocolate – היא מתה על שוקולד

Hi meta mi-shokolad – She died of too much chocolate – היא מתה משוקולד

Hi meta le-shokolad – She’s got this urge to have some chocolate – היא מתה לשוקולד

Hi meta le’echol shokolad – She really feels like eating chocolate – היא מתה לאכול שוקולד

“Mateti le-shokolad” – I was dying for chocolate – מתתי לשוקולד

Hayita met – You wish – היית מת

Ani met/meta – I cannot believe it – אני מת/מתה

Ta’im mavet – Hysterically delicious – טעים מוות

Yafé mavet – Amazingly handsome – יפה מוות

Playlist and Clips:

Chamsa – Hayav Lamoot Alay (lyrics)

Boaz Sharabi – Etsli Ha-kol Beseder (lyrics)

Arik Einstein – Ha-or Ba-katse (lyrics)

Lahakat Pikud Ha-darom – Ani Met (lyrics)

Subliminal – Eize Seret (lyrics)

The word רועד means shivering, shaking, and in this episode Guy explains its meaning and usage. Along the way we learn to say earthquake, and vibrato.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Roed – Trembling, shivering – רועד

Kshe-tsiltsalt ra’ad kolech – When you called your voice trembled – כשצלצלת רעד קולך

Ha-kol shelach ra’ad – Your voice was trembling – הקול שלך רעד

Lir’od me-rov hitragshoot – To tremble out of excitement – לרעוד מרוב התרגשות

Roed mi-pahad – Trembling from fear – רועד מפחד

Roed me-ha-mivchan – Trembling from the exam – רועד מהמבחן

Ra’ad – Shivering, trembling – רעד

Re’ida – Shivering – רעידה

Re’idot / ra’ad ba-yadayim – Shivering in the hands – רעידות / רעד בידיים

Re’idat adama – Earthquake – רעידת אדמה

“Al titnu la litpos etchem lo muchanim” – Don’t let it catch you unprepared – אל תתנו לה לתפוס אתכם לא מוכנים

Re’idot mishneh – Aftershocks – רעידות משנה

Har’ada – Vibrating, shaking – הרעדה

Lehar’id – To vibrate – להרעיד

Dai lehar’id et ha-shulchan – Stop rocking the table – די להרעיד את השולחן

Avar bi ra’ad – A chill ran down your spine – עבר בי רעד

Playlist and Clips:

Nurit Galron – Kshe-tsiltsalt ra’ad kolech (lyrics)

How not to tremble before public speaking

Benny Amdursky – Ha-na’ara me-ipanema (lyrics)

Re’idat adama

Vibrato – Har’ada

One of your friends or colleagues is talking your ear off – blabbering, nagging, or over analyzing. In Hebrew, you would kindly ask that person to stop being a ‘hafran,’ or literally, ‘digger.’ Guy explains how and when to use this illustrative slang.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Hofer, hoferet – Digging, excavating, talk a lot – חופר, חופרת

Lahpor (lahfor) – To dig, to talk a lot – לחפור

Lahpor bor – To dig a hole – לחפור בור

“Hi lo mafsika lahfor li” – She wouldn’t stop talking to me – היא לא מפסיקה לחפור לי

“Tagidu la, giveret, at hoferet, kol ha-zman medaberet” – Tell her, mam, you keep talking all the time – תגידו לה, גברת, את חופרת, כל הזמן מדברת

“Ma ata hofer?” – Why do you keep talking, overanalyzing? – מה אתה חופר

Dai lahfor – Enough talking and talking – די לחפור

Dai lahfor li – Stop blabbering – די לחפור לי

Hafarti? – Did I talk too much? – חפרתי

Hafira, hafirot – Excavation, excavations – חפירות

Hafira Archi’ologit – An archaeological excavation – חפירה ארכיאולוגית

Hafran, hafranit (hafrawi) – Someone who obsessively, never stops talking – חפרן, חפרנית

Hafarperet – Mole, double agent – חפרפרת

Playlist and Clips:

E-Z – Kolboinikit (lyrics)

Shai Yom Tov – At Hoferet

Hafira Archi’ologit

Hafran (monologue)